עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שלום, שמי וונדי ואני בת 18.
יש לי 2 אהבות עיקריות בחיים: סרטים וכתיבה.

מקווה שתהנו מהבלוג שלי!
חברים
נאיהIM AL
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
יולי 2017  (1)
קריאה
favorite quotes

we all have a great need of acceptance. But you must trust that your beliefs are unique, your own. Even though others may think them odd or unpopular. – dead poets society

I sound my barbaric yawp over the rooftop of the world. – Walt Whitman (dead poets society)

I know everybody on this island seem so happy on this island, everything is by design. – Moana

I'm reaching for the heights
And chasing all the lights that shine
And when they let you down
You'll get up off the ground
'Cause morning rolls around
And it's another day of sun. – La La Land

You are not your parents. You are you. – Larisa, the Carrie dairies

I don’t need a man to complete me, strong like a diamond you can’t brake me. – miso, take me

אל תתני לנפילות קטנות לערער אותך
הערכה עצמית
16/07/2017 17:18
Wendy
הערכה עצמית, אהבה עצמית, בית ספר
נושא מרכזי שתפס את תשומת ליבי בימים האחרונים הוא הערכה עצמית. לפי ויקיפדיה: "הערכה עצמית הוא מונח בפסיכולוגיה המתאר את ההערכה הרגשית על שוויו של האדם, שיש לאדם על עצמו. המונח מתאר הן כיצד האדם שופט את עצמו, והן כיצד הוא מתייחס לעצמו." הערכה העצמית של הרבה אנשים שאני מכירה, כולל אני, הוא נמוך ביותר. אבל למה? למה ככל שאנו גדלים ההערכה העצמית שלנו רק הולכת ויורדת? לכך יכולות להיות סיבות רבות. כמו לדוגמא, להשקיע בלימודים ובכל זאת לראות שיש תלמידים שתמיד יצליחו יותר, להסתכל על מגזינים ולהרגיש מכוער לעומת התמונות המודפסות של דוגמנים ודוגמניות שעברו פוטושופ, אולי ההרגשה שאיני מקורי או לא יצירתי מספיק.

שמתם לב לדבר מאוד מרכזי שחוזר על עצמו בדוגמאות הללו? השוואה.
בדיוק, העובדה שאנו משווים את עצמנו לאחרים או ל״סטנדרים״ של החברה. העובדה שאנחנו תמיד מנסים להגיע לסטנדרטים הללו (כמו לדוגמא רזון) הוא שגורם לנו להערכה עצמית נמוכה. גורם להרגיש שאנחנו לא טובים מספיק. תחשבו על זה, לפי דעתכם, אם תפסיקו להשוות את עצמכם עכשיו לאנשים מסביבכם, תרגישו קצת יותר טוב? קודם כל, תשכחו מהסטנדרטים האלה, תיצרו וסטנדרטים משלכם.  

עכשיו, לקחת דוגמא (השראה) מאחרים זה משהו שונה. לדומגא, פעם הייתי תלמידה פשוט נוראית. לא השקעתי בלימודים והרגשתי שאני אף פעם לא אוכל לקבל ציון מעל 90. לאחר שעברתי בית ספר (בגלל סיפור אישי ארוך ומתסכל) פגשתי חברה מצטיינת, חשבתי לעצמי, למה לעזאזל שאני לא אשקיע ואצליח גם? זה משהו טוב, נכון? אך עם הזמן זה הפך ליותר ויותר תחרות. ואם היא קיבלה 95 ואני פחות למרות שלמדנו באותה המידה הרגשתי פשוט מטומטמת לידה. זה כבר הפך למאוד לא בריא. אנחנו צריכים לאהוב ולקבל את עצמנו כמו שאנחנו. להבין שהכי טוב שאנחנו עושים זה מספיק.

כמובן שהרבה יותר קל להגיד מאשר לעשות. אני לא יכולה לבוא לדרוש ממכם להפסיק להסתכל על אחרים ולהשוות. אך הנה כמה הצעות:

1. קודם כל, תפסיקו להאמין לכל מה שאתם רואים במדיה החברתית. תפסיקו לתת לחברה לקבוע את צורת החיים והחשיבה שלכם.   

2. תפרגנו לעצמכם על כל דבר קטן שאתם משיגים, תהיו גאים בעצמכם. ועם זאת, אל תשכחו לפרגן גם לאחרים.

3. ברגע שאתם שוב שוקעים במחשבות של "אני לא טוב מספיק" , "אני לא אצליח, לא מסוגל" תסיחו את דעתכם בכל דרך אפשרית. תצאו לסיבוב בחוץ, תראו סרט, תדברו עם משפחה וחברים, תשמעו מוזיקה, תכתבו, תנגנו ובקיצור כל מה שעושה לכם טוב

4. כל יום תגידו לעצכם משהו אחד שאתם אוהבים בעצמכם. זה יכול להיות תכונת אופי או מראה חיצוני. זה יכול להיות העיניים היפות שלכם או העובדה שאתם האדם הכי נחמד שאתם מכירים. תנו לעצמכם קצת קרדיט! 

כמו שאמרתי, יש הבדל בין להשוות להפיכת הדבר למטרה. תקחו השראות, לא השוואות! 
אם יש לכם עוד הצעות, אשמח לשמוע! 
2 תגובות